החלטה בתיק ע"מ 2009/10

העורר, מוחמד עלי דדו, יליד 56' מטו"כ, נעצר על ידי כוחות הביטחון ביום 27.6.10, בחשד כי היה מעורב בפעילות אסורה כנגד ביטחון האזור. מן הצורך להבהיר כבר בשלב זה כי על פי הודעת חוקרי המשטרה דבק בעורר החשד כי הוא מעורב בעבירות שעניינן חברות ופעילות בארגון החמאס, קשר עם פעילי חמאס מהאזור ומחוץ לאזור וקבלת כספים  והעברתם מארגוני טרור.

בדיון שהתקיים בערכאה קמא החליט ביהמ"ש כדלקמן:

  " לאחר ששקלתי את כלל הנסיבות ובמיוחד לאור האמור בדוח המידע הסודי שהוגש לעיוני והן לאחר שעיינתי באמרת החשוד, שקלתי את דברי הצדדים, ולאור כל האמור לעיל, הנני מורה כי אין מנוס להאריך את מעצרו לצורך חקירה ולצורך ביצוע פעולות כפי שהתבקשו ובשים לב למועד מעצרו של החשוד... החלטתי להורות על מעצרו של החשוד לצורך חקירתו למשך שמונה ימים".

בנסיבות אלו בחרה הסנגוריה לערור כנגד החלטה דלעיל. בטיעוניה הבהירה הסנגוריה בפעם נוספת כי מרשה הודה בקבלת כספי חמאס, אולם אלו נועדו לשפות אותו בגין נזקים שנגרמו לו על לא עוול בכפו. טענות אלו נטענו זה מכבר ועל כן, תמוהה העובדה כי רשויות החקירה עדין מרשים לעצמם לחקור את העורר ולעשות שימוש בכלי זה שלא כדין. העורר מבוגר ונסיבותיו האישיות אינן פשוטות, על כן יש לשחרורו או לחלופין לסיים את החקירה ולהורות על הגשת כתב אישום.

למעלה מן הצורך לציין, כי התביעה הצבאית דחתה על הסף את טיעוניה של הסנגוריה ודרשה להשאיר את ההחלטה על כנה.

בחנתי את מכלול החומר שהתגבש בתיק זה, עיינתי בתשומת לב מיוחדת בהתנהלות החקירה מלכתחילה ובשורת הפעולות האופרטיביות הנדרשות לסיומה והשתכנעתי כי החשד שנפל על העורר מלכתחילה היה חשד מבוסס ונתמך במידע אמין. כאן המקום להסיר מעל הפרק כי גרסת העורר לשפויו על ידי החמאס, הוא הבסיס הבלעדי לפתיחת החקירה ולהעמקתה. השתכנעתי כי עתה יש צורך בהשלמת החקירה, יש להעמיק ולהרחיב בה, כמו גם השתכנעתי כי צוות החקירה עושה ככל שאפשר על מנת להביא לסיומה של החקירה בהקדם.

ובכל הנוגע לאורכה של תקופת המעצר, סבור אני כי החלטת בימ"ש קמא להאריך את מעצרו של העורר למשך שמונה ימים נוספים, היא פרי איזון בין צורכי החקירה ובין הנסיבות האישיות אשר צוינו על ידי הסנגוריה. תקופת מעצר זו באה לתת מענה לצורכי החקירה ובמיוחד לנוכח תוכנית החקירה המפורטת אליה הפנו גורמי החקירה.

לנכוח כל האמור לעיל, סבורני כי שחרורו של העורר עתה יסכן את ביטחון האזור ושלומו ויכשיל את החקירה.

בנסיבות אלו, אין לי אלא לדחות את הערר.

ניתנה היום, 22 ביולי 2010, י"א באב התש"ע, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

שופט

רמ"שית: הש התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: